דף הבית » עורך דין מזונות
עורך דין לענייני מזונות הוא עורך דין משפחה בהכשרתו שמכיר את תהליכי הגירושים על בורים ויש לו ניסיון רב בהסדרת ענייני מזונות.
מעבר לידע והניסיון המקצועי של עו"ד עודד וולף בכל הקשור לדיני משפחה ומזונות, עו"ד וולף מביא אתו ראיה אנושית ומקצועית רחבה המייצרת ערך מוסף ומשמעותי לכל לקוחותיו.
מוזמנים ליצור קשר לשיחת ייעוץ ללא התחייבות ובגובה העיניים.
נושא המזונות הוא אחד מההיבטים הרגישים ביותר בהליך הגירושים משום שיש לו השלכות כלכליות ארוכות טווח על בני הזוג המתגרשים, כאשר מדי חודש בחודשו צד אחד משלם לצד השני מזונות עבור הוצאות הילדים. בדרך כלל כל אחד מהצדדים ינסה להציג תמונה שתיטיב איתו כלכלית.
היו בטוחים שאנחנו נדע לכוון אתכם בעדינות וברגישות, נדריך אתכם בכל ההליכים ונעזור לכם למצות ולמקסם את זכויותיכם.
עו"ד עודד וולף, משרד עורכי דין לענייני משפחה, כאן לשירותכם לכל שאלה ועניין.
עורך דין מזונות – עודד וולף בעל ניסיון רב
"עורך דין מקצועי מתחשב ובא לטובת הלקוח. שמח שהכרתי אותו ושכרתי את שירותיו"
לירן שובל
"עו"ד עודד וולף היה מאוד מקצועי, טיפל במקרה שלי במהירות, מקצועיות ועם תוצאות טובות יותר משחשבתי שאפשריות. מומלץ בחום רב!"
יעל עובד
"עורך דין עודד וולף סייע לנו רבות וללא פשרות הפך את הקערה על פיה בדקה ה90 כשכולם המומים ממסוגלותו ויכולת הביצוע לחפש את הצדק בהצלחה גדולה איפה שעורכי דין אחרים הרימו ידיים"
אפרת אברגיל
ניסיון וותק
משרדנו פועל מעל ל-20 שנים בתחום דיני המשפחה ומלווה לקוחות בתיקים מורכבים ומגוונים.
יחס אישי ומקצועי
אנו מעניקים יחס אישי ומסור לכל לקוח, עם זמינות ושקיפות מלאה לאורך כל התהליך המשפטי.
מומחיות בתחום דיני המשפחה
צוות עורכי הדין שלנו מומחים בנושאי גירושין, משמורת ילדים, הסכמי ממון, ירושות וצוואות.
הצלחות מוכחות
המשרד שלנו זוכה להצלחות רבות בתיקים משפטיים מורכבים ומשיג את התוצאות הטובות ביותר עבור לקוחותיו.
חוק המזונות קובע שהורה חייב לדאוג למחסורם של ילדיו. כאשר זוג חי בנפרד, ההורה חייב לשלם מזונות לילדים וזאת בהתאם לנסיבות שכוללות את חלוקת זמני השהות של כל הורה עם הילדים, פערי השכר בין ההורים וצרכי הילדים.
החוק קובע שישנם מקרים שבהם קרובי משפחה נוספים יכולים לדרוש מזונות: הורים והורי בני הזוג, ילדים בוגרים ובני זוגם, נכדים, סבים וסבתות ואחים ואחיות. חובת המזונות לקרובי משפחה אלו היא רק אם הוכח שהם לא יכולים לספק את צרכיהם מעבודה או מקור אחר (למשל, קצבאות ביטוח לאומי) למרות שניסו, שהנתבע יכול לספק כלכלית את צרכיו שלו ושל משפחתו (בן זוג וילדים) ועדיין תישאר לו הכנסה מספיקה כדי לעמוד בתשלום מזונות לתובעים, וכן שאין קרוב משפחה אחר או מקור הכנסה שקודם בסדר העדיפות שיכול לשלם את המזונות (כמו בן זוג, הורים, ירושה וכו').
ישנם מקרים בהם למשל, הורה אינו מסוגל לשלם מזונות מסיבות כלשהם, אבל הסבים הם בעלי אמצעים ואז ניתן להגיש תביעת מזונות ולדרוש מהם לשלם את המזונות במקום ההורה. אלה מקרים נדירים, ולרוב חובת תשלום המזונות חל על ההורה עבור ילדיו הקטינים בלבד.
מי חייב לשלם מזונות | תנאים והסברים |
---|---|
הורה לילדים קטינים | מחויב לדאוג לצרכי הילדים בהתאם לחלוקת זמני שהות, פערי שכר וצרכים של הילדים. |
קרובי משפחה נוספים | במקרה שבו הורה לא יכול לשלם, קרובי משפחה כמו סבים וסבתות, נכדים, הורים, יכולים להידרש לשלם אם הוכח שאין להם הכנסה מספקת ממקור אחר. |
קריטריונים לחיוב קרובי משפחה | חובת המזונות חלה אם התובע לא יכול לספק את צרכיו ואין קרוב משפחה קודם בסדר העדיפות שיכול לשלם. |
מקרים נדירים | במקרים חריגים, ניתן לחייב סבים בתשלום מזונות אם ההורה אינו מסוגל לשלם. |
עורך דין מזונות – עודד וולף בעל ניסיון רב
צרו איתנו קשר בדרכים הבאות:
שעות פעילות המשרד הן בימים א'-ה' בשעות: 8:00-18:00
משרד בנס ציונה: דרך הנפת הדגל 7, בניין C, "יובלים", נס ציונה
כאשר זוג מתגרש, הוא יכול להגיע להסכמה בעניין המזונות, ואז בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני יכול לאשר את ההסכם. בדרך זו הלכה למעשה, גובה המזונות נקבע בהסכמה על ידי שני בני הזוג, ובית המשפט רק מאשר את מה שהסכימו עליו.
עם זאת, אם בני הזוג לא הגיעו להסכמה ביניהם באשר לגובה המזונות, בית המשפט או בית הדין הרבני יקבע את גובה המזונות בהליך משפטי שיכלול בירור מצבו הכלכלי של כל אחד מהם והנסיבות לדרישת המזונות, צרכי הילדים ועוד.
על פי דיני מזונות שנקבעו בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי"ט – 1959, גובה דמי המזונות נקבע "לפי מחסורו של הזכאי ויכולתו של החייב." הכוונה שגובה המזונות יקבע לפי הנסיבות, גובה ההכנסות של הנתבע למזונות ושל בן או בת הזוג, גובה ההוצאות של הילדים ויצירת איזון כך שהילדים יזכו לכל מחסורם לצד שמירה ככל האפשר על הצרכים של כל אחד מבני הזוג.
אפשר להגיש תביעת מזונות בבית משפט לענייני משפחה או בבית דין רבני (או ערכאה משפטית שתואמת את דתכם, במידה ואינכם יהודים). בבית משפט לענייני משפחה לפני תביעת המזונות יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך – שנועדה לנסות להתחיל תהליך גישור מקדים ולהגיע להסכמות לפני תביעה.
במסגרת יישוב סכסוך הצדדים מוזמנים לפגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד בית המשפט. שם עובדות סוציאליות ינסו לפשר ולגשר בין הצדדים ולמנוע את הצורך בתביעה בהליך משפטי שיכול להחריף את הסכסוך. אם אחרי 4 פגישות מהו"ת (לכל היותר) הצדדים לא הגיעו להסכמה ולא מוכנים להמשיך לתהליך גישור, הם יכולים לפנות לבית המשפט בתביעת מזונות.
מדובר בתביעה משפטית שיש לה השלכות כלכליות מרחיקות לכת, ולכן, עורך דין לענייני גירושים שמתמחה בייצוג בהליכי גירושין ותביעות מזונות יידע לשמור על האינטרסים שלך ולהציג בבית המשפט את הצד שלך, כולל גובה הכנסות, יכולת השתכרות, חלוקת המשמורות וכל מידע אחר שיכול להשפיע על החלטת בית המשפט בנוגע לגובה המזונות.
אפשר להגיש תביעת מזונות ללא עורך דין, אבל לא מומלץ לעשות כך. שמירת האינטרסים הכלכליים שלך אינה פשוטה, יש צורך להוכיח את היכולת שלך לשלם ועד כמה ומצד שני, להוכיח את גובה דמי המזונות שהילדים צריכים.
צריך לדעת איך לדבר אל השופט, איך להציג את הדברים כך שהתמונה הגדולה תהיה ברורה, אילו הוכחות וראיות צריך להציג כדי לחזק את הטיעונים ואיך לשטוח את הטיעונים באופן משכנע שגם עומד בכל הכללים המשפטיים.
לשם כך, מאוד מומלץ לא לסמוך על כישרון טבעי או רצון טוב, אלא ללכת לעורך דין מומחה בענייני מזונות ולתת לו לנהל את התביעה – זה יכול לחסוך לך המון כסף בהתנהלות נכונה בפעם הראשונה.
בהחלט כן.
שינוי מהותי ביכולת ההשתכרות של ההורים או שינוי מהותי בחלוקת הזמן של הילד בין ההורים הם למעשה עילה לדיון מחודש בסכום המזונות.
בשורה התחתונה, אם חל שינוי נסיבות מהותי מהמועד בו נפסקו המזונות או אושר ההסכם – ניתן לבקש לדון מחדש בסכום המזונות.
אם בידך פסק-דין לתשלום מזונות ואינך מקבל/ת את תשלום המזונות מהחייב/ת, ניתן לפעול בשתי דרכים חלופיות לגביית דמי המזונות:
1. פתיחת תיק בהוצאה לפועל לגביית חוב המזונות
2. פנייה אל המוסד לביטוח לאומי על מנת לקבל מזונות ילדים מביטוח לאומי
תשלומי מדור מתייחסים לתשלום של ההורים עבור מגורים של הילדים. בעניין תשלומי מדור יש הבדל בין ילדים עד גיל 6 לילדים מעל גיל 6. כיום לרוב רק האב משלם דמי מדור על ילדים מתחת לגיל 6. התשלומים הם החלק היחסי של עלויות המגורים של הילדים, כלומר, אחוז מסוים משכר הדירה וחשבונות הבית של האם. כאשר מדובר בילד אחד גובה המדור הוא 30%, בשני ילדים זה מגיע ל-40%, ושלושה וילדים ומעלה 50% מהוצאות המגורים.
אצל ילדים מעל גיל 6 לא תמיד צריך לשלם מדור, וכל מקרה לגופו: אם המשמורת מחולקת בין ההורים באופן שווה, הרי שכל אחד מהם באופן טבעי דואג למדור לילדים בביתו, ולכן כל עוד אין פערי שכר משמעותיים בין ההורים ייתכן שלא יהיה צורך לשלם מדור. אם נקבע שיש לשלם מדור, תשלומי המדור מתווספים לתשלומי המזונות של הילדים.
באופן עקרוני, תביעת מזונות מתייחסת לתקופה שמתחילה מרגע הגשת התביעה. זאת משום שמתייחסים לזמן שקודם לתביעה כזמן שבו ההורה לא ביקש מזונות ולכן אי אפשר לחייב את ההורה השני לשלם עבור תקופה זו. אלא, שאפשר לבקש רטרואקטיבית עבור תקופה שבה ההורה, בדרך כלל האם, לא הייתה יכולה לתבוע את המזונות כי זה היה בתוך תקופת יישוב סכסוך.
הכוונה לתקופה של הליך קדם-משפטי שבית משפט לענייני משפחה מחייב לפני התביעה, שבו יש ניסיון להגיע להסכמה בגישור. בתקופה זו אסור לצדדים להגיש תביעות. לכן, אפשר להתייחס לתקופה שמתחילה מרגע הגשת הבקשה ליישוב סכסוך כתקופה שבה האם רצתה לבקש את המזונות אך לא יכלה לעשות כן, ולכן מבקשת מזונות רטרואקטיבית החל מזמן הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.
הליך הגירושים אינו תלוי בהסכם או החלטה על תשלום מזונות והאחד יכול להתקיים ללא השני.
אפשר לקבל מזונות גם אם לא מתגרשים – לאישה נשואה אפילו יש זכות לתבוע מזונות אישה בנוסף למזונות הילדים – ואפשר להתגרש ללא מזונות. תביעת מזונות יכולה להיות מוגשת לפני הגירושים, או אחריהם. הגירושים מתבצעים ברבנות, כאשר האיש נותן לאישה גט. לרוב מסדירים את נושא המזונות לפני הגירושים, אך אין חובה לעשות כך.
כאשר גבר ואישה שאינם נשואים מגדלים יחד ילד או ילדים בהורות משותפת, ההסדרים ביניהם דומים להסדרים שבין בני זוג שהתגרשו. סכום המזונות יכול להיקבע מתוך הסכמה בין שני ההורים או על ידי בית משפט. ניהול תיק מזונות בבית המשפט מתבצע באמצעות הגשת תביעת מזונות. בית המשפט יבחן את זמני השהות וחלוקת המשמורת בין ההורים, את הכנסותיהם וצרכי הילדים ועל פי זה יקבע את גובה המזונות.
סכום מזונות נקבע על פי בחינת הנסיבות של כל תביעה בפני עצמה. בית המשפט או בית הדין הרבני בוחן את ההכנסות של שני ההורים, את גיל הילדים, את צרכי הילדים, את רמת החיים שהייתה לילדים לפני הגירושים, ואת חלוקת זמני השהות בין ההורים. אין סכום מדויק שנקבע ובוודאי שאין סכום מקסימלי למזונות, משום שכל מקרה נבחן לגופו, רמת החיים בכל משפחה וההכנסות של כל זוג הם שונים והמזונות יכולים להשתנות בהתאם.
אדם שמשולמות לו קצבאות כמו קצבת נכות, השלמת הכנסה, קצבת זקנה וכולי אינו פטור ממזונות. לצורך חישוב דמי מזונות בוחנים את כל ההכנסות של ההורים, כולל הקצבאות, ותוך התחשבות בפערי ההכנסות ביניהם, בצרכי הילדים ובחלוקת זמני השהות עם הילדים, נקבע גובה המזונות. ישנם מקרים שבהם קצבאות של ההורה או אפילו קצבאות נכות של הילדים עצמם יחושבו כחלק מהמזונות. עם זאת, יש לזכור שקצבאות נכות אמורות לכסות את הצרכים המיוחדים של הילדים, ולכן בית משפט יעדיף לחייב תשלום מזונות שאינו מסתמך על קצבאות כל עוד הוכח שהקצבאות משמשות לכיסוי הוצאות מיוחדות של הילדים, ולא לצרכיהם השוטפים.
כיום החוק מתייחס באופן שונה לילדים עד גיל 6 ולילדים מעל גיל 6. מתחת לגיל 6 חובת המזונות חלה כיום רק על האב, אם כי במקרים מסוימים שבהם יש חלוקת שהות שווה בין ההורים ייתכן שיקבעו מזונות נמוכים יחסית תוך התחשבות בכך שהאב משלם את המזונות על ילדיו באופן ישיר בעת שהותם עמו. מעל גיל 6 בעבר היה מקובל שרק האב משלם מזונות, אך היום יש תיקון ואין אפליה בין האב לאם. במקרה שהאב מחזיק בילדים במשמורת מלאה או משותפת וחולק זמני שהות שווים עם האם, ויש לו משכורת נמוכה באופן משמעותי מהאם, הוא יכול לתבוע דמי מזונות מהאם.
לפי חוק, המזונות הם חובתו של ההורה לילד, מתוך תפיסה שזכותו של הילד לקבל את כל מחסורו. כאשר בני זוג נפרדים, ההורים מחויבים להמשיך לתמוך כלכלית בילדיהם. התאריך שקובע את תחילת תשלום המזונות הוא התאריך שבו הוגשה תביעת מזונות. כל עוד לא הוגשה תביעה, זה מלמד על הסכמה בדבר המצב הכלכלי הקיים, ושאין לאף צד צורך במזונות כדי לספק את צרכי הילדים. מרגע שהוגשה התביעה זה מלמד שיש צורך למזונות. המזונות משולמים מרגע שבית משפט החליט ועד שהילדים מגיעים לגיל 18, וכן בדרך כלל באופן מופחת גם בשנות השירות הצבאי או הלאומי, עד שהילדים מגיעים לגיל 21.
דמי המזונות אמורים לכלול את כל הוצאות המחיה של הילדים מלבד הוצאות חריגות כמו טיפולים רפואיים שאינם בשגרה, טיפולי שיניים, משקפיים, טיפול פסיכולוגי, חוגים וכו'. ביגוד נכלל בהוצאות המחיה, אם כי ישנם הסכמי גירושין שבהם ההחלטה היא שהמזונות לא יכללו ביגוד וכל הורה קונה לילד בגדים בנפרד על חשבונו. כמו בקביעת דמי המזונות, גם בשאלת הביגוד כל מקרה לגופו ואין כלל אחד שקובע.
הוצאות מדור כוללים את הוצאות המגורים של הילדים על פי חישוב של החלק היחסי שלהם בבית עם ההורה. ההוצאות על מדור לצורך החישוב כוללות דמי שכירות או משכנתא, חשמל, מים, ארנונה, וועד בית וכולי. המדור יכול להיות מחושב עם דמי המזונות או בנפרד. ככל שיש יותר ילדים, כך ההשתתפות בהוצאות המדור גבוהה יותר. בדרך כלל על ילד אחד ההשתתפות היא ב-30% מהוצאות המגורים, על שני ילדים 40% ועל שלושה ומעלה 50%. עם זאת, כמו במזונות, גם גובה השתתפות במדור תלוי בנסיבות, בהכנסות של הצדדים, רמת החיים ושאר שיקולים, ואין נוסחה אחת קבועה.
על פי חוק מזונות ילדים הם חובת ההורים עד גיל 18. אחרי גיל 18 אם הילד ממשיך להיות תלוי בהוריו, למשל אם הוא ממשיך ללמוד ב-י"ג–י"ד, או מתגייס לצבא (כלומר לא יכול לעבוד ולממן את עצמו) הוא זכאי למזונות אך בשיעור מופחת. המזונות משולמים בדרך כלל על ידי האב לאישה בגין הילדים שאיתה, עד הגיעם לגיל 18, ואחר כך בסכום מופחת (לרוב שליש) עד גיל 21, או השחרור מצה"ל או שירות לאומי.
המוסד לביטוח לאומי שומר על זכויות הילדים בכך שאם ההורה שחייב לשלם מזונות לא משלם, הביטוח הלאומי משלם את המזונות במקומו, ואז גובה את החוב מההורה בעצמו. לכן, אם הורה (לרוב האישה) לא מקבל את המזונות מההורה השני שחייב בכך לפי החלטת בית המשפט או הסכם, הוא יכול להגיש בקשה לביטוח הלאומי. בהתאם למבחני הכנסה, ייתכן שתהיה זכאות לקבל את המזונות (כמובן בתנאי שהכנסות האישה לא יכולות לעמוד בהוצאות לצרכי הילד). וחשוב לדעת: אם ההורה הזכאי למזונות פתח הליכי הוצאה לפועל נגד ההורה החייב, הוא לא יכול במקביל לבקש מזונות מביטוח לאומי.
עורך דין מזונות – עודד וולף בעל ניסיון רב
עורך דין לענייני משפחה – עודד וולף, מוביל בייצוג בהליכי גירושים, ייצוג בענייני מזונות, ייצוג יורשים ומתמחה בעריכת צוואות, ירושות, הסכמי ממון, הסכמי גירושים וייפוי כוח מתמשך.
מעבר לידע והניסיון המקצועי בעולמות המשפט, עו"ד עודד וולף, מביא אתו ראיה אנושית ומקצועית רחבה המייצרת ערך מוסף ומשמעותי לכל לקוחותיו בתחום דיני המשפחה. מוזמנים ליצור קשר לשיחת ייעוץ ללא התחייבות ובגובה העיניים.
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין – עודד וולף
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה