חזקת הגיל הרך

אז מה הבעיות בחזקת הגיל הרך?

גירושים עם ילדים הם סיפור מורכב כשלעצמו יותר מאשר גירושים ללא ילדים. החזקה מיסודה, באה לתת מענה שתואם את התקופה בה היא נכתבה. עם זאת, היישום שלה בימינו מעלה הסתייגויות רבות. ראשית, אבות מעורבים אשר מעוניינים לקיים קשר רציף ומשמעותי עם הילדים, נאלצו להילחם על זמני השהייה.

יתר על כן, מחקרים שבחנו את הקשר בין ההורים הוכיחו כי טובת הילד היא להמשיך תקשורת רציפה ולא לגדול רק אצל אחד ההורים. הניתוק הזה עלול להפוך את הילדים לקלף מיקוח ואף לסווג אותם בהמשך כילדים בסיכון.

התנגדות נוספת לרעיון חזקת הגיל הרך, היא כי נשים זקוקות לעבוד על מנת לקדם קריירה משמעותית ודווקא משמורת משותפת היא זו שתאפשר זאת. 

ההשפעות של חזקת הגיל הרך

הכלל של חזקת הגיל הרך מדבר אמנם רק על ילדים מתחת לגיל 6 שיועברו לחזקת האם, אבל אם ישנם אחים בוגרים יותר, לרוב גם הם יימסרו לחזקתה, על מנת לא להפריד ביניהם. אם כך, החזקה אמנם באה לתת מענה לגילאים מסוימים, אבל הלכה למעשה היא משפיעה על כל הילדים גם אם רק אחד מהם מתחת לגיל 6.

האם ניתן להתנגד לחזקת הגיל הרך?

היום בתי המשפט נוטים שלא לפסוק אותה באופן אוטומטי. הנטייה היא להמשיך ולערב את שני ההורים עם הסדרי שהייה שיהיו מקובלים על שני הצדדים ויראו בראש ובראשונה את טובת הילדים.

עם זאת, גם במקרים בהם עשויה להיפסק אחריות מלאה של האם על פי חזקת הגיל הרך – ניתן להציג נסיבות מיוחדות על מנת לסתור אותה. ראשית, כשירות האם. על האם להיות כשירה, כלומר לגדל את הילד ללא הזנחה או התעללות, וכן ללא התמכרות לסמים או אלכוהול. נסיבות שסותרות זאת יכולות לשנות את ההחלטה.

כמו כן, אם האב הוא המטפל העיקרי בילדים במשך תקופה ארוכה זה גם עשוי להשפיע על הפסיקה בנוגע לאחריות בלעדית של האם.

בדצמבר 2011 הוגש דו"ח ועדת שניט שדנה באופן בו יושמו כללים בנוגע לאחריות ההורית בגירושים. הוועדה המליצה לבטל את ההחלטה האוטומטית לפי חזקת הגיל הרך, ובמקומה לבחון את טובת הילד ואת הדרכים הטובות ביותר לממשה. על כן, המליצה הוועדה לעודד את ההורים להידברות על מנת לממש את זכויות הילדים בדרכי שלום.

אז מה השתנה?

 היום בית המשפט לענייני משפחה לא פוסק באופן אוטומטי לפי חזקת הגיל הרך. ניכר כי חל שינוי תפיסתי התואם את אורח החיים העדכני, ומאפשר לאבות להיות מעורבים במידה שווה בגידול ילדיהם. בנוסף, בית המשפט שם לנגד עיניו את טובת הילדים ובוחן כל מקרה לגופו.

כך למשל, בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה מיום 17 באוגוסט 2014 קבע השופט יהורם שקד כי "חזקת הגיל הרך, ככל חזקה אחרת הניתנת לסתירה, אף היא כפופה לעיקרון-העל בדמות 'טובת הילד' ומשנקבע כי טובת הילדה הספציפית דא עסקינן לשהות בזמנים שווים אצל אמה ואצל אביה, הרי שכך ראוי להורות." כלומר, גם אם חזקת הגיל הרך תקפה כחוק, היא אינה ההוראה החד משמעית על פיה נפסק הדין.

בחודש מרץ 2023 הונחה הצעת חוק על שולחן הכנסת שמשמעותה תיקון, ביטול חזקת הגיל הרך. החוק טרם עבר ונכון להיום נמצא במליאה לצורך דיון מוקדם. אי לכך, כל עוד החוק לא שונה באופן רשמי, הפסיקה עדיין מיישמת את חזקת הגיל הרך במקרים מסוימים.