אתגרים חדשים לעולם "הפרטיות"
המאה ה-21 והעידן הטכנולוגי שהיא הביאה עמו, מציבים אתגרים חדשים לעולם "הפרטיות", בכך אין כל חדש.
נשאלת השאלה מה היקף הזכות לפרטיות, אם בכלל, לה זכאי אדם לאחר מותו ואיך ניתן להגן על נכסים דיגיטליים שלנו באמצעות עריכת צוואה.
נכון, הלכה היא שהזכות לפרטיות לא נעלמת עם מותו של האדם, והיא ממשיכה לשמש כהגנה גם לאחר פטירתו, כאשר זכות זו הלכה למעשה עוברת ליורשיו של המנוח. (תע (ת"א) 19479-06-20 – שמואל בר אור). עולם האינטרנט החשוף וזמין לכל, מחייבים חשיבה על זכות זו גם לאחר המוות והאם פרטיות המנוח עדיין רלוונטית.
בכל הקשור לצוואות ותוכנן, כל עוד המוריש או המצווה, בחיים, הרי שפרטיות צוואתו מוגנת ותכניה חסויים לציבור. ויש בכך הגיון רב. צוואות רבות מכילות בתוכן הרבה מאוד מידע המוגדר בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, כ"מידע רגיש" – פרטים על אישיותו של המוריש, צנעת אישיותו, מצבו הרפואי, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו. ובנוסף, לא רק מידע אשר נוגע למוריש בלבד, אלא גם מידע נוסף הנוגע לצדדים שלישיים – ליורשיו שעדיין בחיים, ולמארג היחסים המורכב אשר מתקיים כמעט בכל משפחה.
מנגד, באופן מפתיע, דווקא לאחר מותו של המוריש, צוואתו גלויה בפני כולי עלמא וכך כל אדם, גם אם אין לו כל קשר משפחתי אל המוריש, או אפילו מה שמכונה בשפה המשפטית "עניין" בצוואה, יכול באתר רשם הירושות לקבל תמורת תשלום סמלי בסך 5.5 ש"ח העתק מהצו ללא כל פרט מוכמן.
האבסורד הוא שכשאר מוגשת התנגדות לצוואה והטיפול בה עובר לדיון בבית משפט לענייני משפחה, הרי שהדיון מתקיים כמצופה, בדלתיים סגורות ופסקי הדין מפורסמים ללא כל פרט מזהה של בעלי הדין.
יתכן, ולאור האמור לעיל, נדרשת חשיבה מחודשת לגבי הזכות לפרטיות והזכות לחיסיון המידע הקיים בצוואה גם לאחר מות המוריש.
נקודה נוספת שברצוני להעלות בנוגע לפרטיות וצוואות, הוא כל עניין פרטיות המידע בנכסים הדיגיטליים שצובר אדם בחייו והאופן שבו ניתן לשמור עליהם באמצעות עריכת צוואה "חכמה".
לעריכת צוואה ותכנון ירושה חכם ועל מנת להימנע ממצבים לא רצויים בעתיד שיכולים לנבוע בעקבות צוואה לא שוויונית שלא נערכה כהלכה, או צוואה שלא תהיה תקפה, אנו ממליצים לקבל ייעוץ והכוונה מעו"ד עודד וולף, עורך דין מומחה לצוואות.
במה דברים אמורים?
בעידן הנוכחי, צוואות "חכמות" צריכות לתת מענה הרבה יותר רחב מעבר לשאלה הטכנית איך יחולקו נכסי המוריש, משום שכיום נכסיהם של רוב המצווים/מורישים כוללים גם נכסים דיגיטליים כמו חשבונות ברשתות החברתיות פייסבוק, אינסטגרם, טיק טוק ועוד, וגם מטבעות דיגיטליים, ו NFT'יס.
בנוסף לכך, צריך לזכור שגם אלמנטים כמו החזות שלנו – כלומר תמונות סטילס ווידאו שלנו שמפוזרות ברחבי הרשת, מחשבות ודעות שלנו (כל מה שאי פעם פרסמנו ברשתות החברתיות ובהתכתבויות בוואטסאפ שכבר היום גוגל ופייסבוק מרוויחות מהן הרבה מאוד כסף), טביעות הקול שלנו (כל אותן הודעות קוליות שהקלטנו) יכולים בקלות רבה, עם הרחבת השימוש בבינה מלאכותית (AI) להיהפך ליצירה אומנותית או מסחרית מבלי שלנו תהיה שליטה על כך.
דוגמה מצוינת לכך היא השיר שהופק באמצעות בינה מלאכותית לכבוד יום העצמאות ה-75 ועשה שימוש בקולותיהם המלאכותיים של עפרה חזה וזהר ארגוב כפי שהבינה המלאכותית שחזרה באמצעות ניתוח הקלטות שלהם בעבר, מבלי שכמובן, ניתנה לכך רשותם.
לכן, המשימה שלי כעורך דין המתמחה בעריכת צוואות וייפוי כוח מתמשך, הוא להקיף בכל אותם מסמכים, לא רק את הנכסים החומריים של עורך המסמך אלא להזכיר לו/לה שלכל אחד מאתנו כיום, יש גם נכסים דיגיטליים, ברורים ומיידים כמו חשבונות ברשתות החברתיות שאולי את השליטה עליהם נרצה להעביר לאדם אחר, אבל גם זכויות בכל מה שבינה מלאכותית תוכל לייצר בעתיד מכל אותן עקבות שהשארנו אחרינו בעולם הווירטואלי ברחבי הרשת.